מה "שאני" על 2020.
אני לא הולכת לדבר את המובן מאליו, מערכות החינוך הגיעו אל השנה הזאת בלי הכנה מוקדמת. המערכת הבית ספרית הגיעה אליה מתוך עולמות ישנים והקניית ידע באופן שדי דומה לשנת 1980, והייתי נדיבה עכשיו. לוח וגיר. אולי היה שדרוג קל עם הטוש ללוח, על הגיר ויתרנו. וזאת למרות שכלים ללמידה מקוונת קיימים ואני לא מדברת רק על הזום. קיימות תוכנות שונות שמעניקות למידה אינטראקטיבית וחוויה של שותפות ועשייה שהיא פחות פאסיבית מהזום עבור הלומד. ואני אגיד עוד שמשרד החינוך מכשיר חלק מהמורים בכלים המגוונים, אבל היי מי האמין בכלל שיהיה צורך אמיתי. 2020 נתנה בעיטה אדירה לטובת ההבנה שצריך לזוז מהכלים המוכרים. תשאלו אותי, זה היה צריך לקרות מזמן, אבל גם בעיטה בתחת היא צעד קדימה. צוות ידע של משרד החינוך שולח על בסיס יומי למי שנרשם מחקרים וכלים מכל העולם, צריך לדעת להסתכל מתחת לפנס.
2020 העמידה את כל העולם של מבוגרים משמעותיים אחרים בסימן שאלה. הסגירה המיידית של תנועות הנוער והארגונים היא מהדברים החמורים שנעשו פה בעייני. לתנועות הנוער והארגונים יש את מסד הידע וארגז הכלים הרחב ביותר כדי לתווך להיות וללוות תקופות שינוי אצל בני נוער. נתחיל בעובדה שהם מייצרים מעגלי משמעות לבני נוער פעילים. נמשיך בעובדה שהם משפיעים על קהילות שלמות באופן ישיר ועקיף, אני מכירה את "מבט העל" שיצא ב20/4/20 על כך שהפעילות הבלתי פורמלית עברה לפעילות מקוונת והרי לכם הגדלת פערים. בפעילות בלתי פורמלית ניתן מענה לבני נוער שאינם שייכים לקבוצה מוגדרת "נוער בסיכון" (אני לא מתחילה אפילו לתת את שלי על גיל בסיכון ולא נוער בסיכון), שוב נוער שקוף הולך לאיבוד. אלה שהם הרוב.
2020 בעיקר לימדה אותנו שמה שאנחנו יודעים על אתמול כבר ממש לא רלוונטי למחר.
עוד היא לימדה אותנו, כהורים את מה שברצף החיים הצפוף הלחוץ הצרכני והצרחני קצת שכחנו. הילדים האלה הם שלנו ובאחריותנו, יותר ויותר הורים נפגשו עם הילדים שלהם, נחשפו אל היומיום שלהם והבינו שהאחריות הבלעדית היא שלהם כהורים . ההתכנסות אל תוך הבית הביאה הורים לשאול שאלות על ההורות שלהם על רמת המעורבות והידיעה.
בבתים שמיקוד השליטה בהם היה חיצוני (היחסים התבססו על תומכים שונים) נצפה הצורך הבסיסי ללמוד לדבר אחד עם השני. מערכות יחסים בתוך הבית קיבלו צורה שונה, זזו ממקומם הנח.
בבתים שמיקוד השליטה שלהם היה פנימי חוו גם הם טלטלה אבל הבסיס היה קיים. לדבר את התחושות שלי כהורה לשאול את המתבגר על התחושות שלו.
בתוך זמן קצר הורים הבינו כי עליהם ליצור איים של ודאות בתוך כל הטרללת המשתוללת. בצורות קטנות שיכולות להתגמש ולהשתנות. אין תוכניות מרחיקות לכת. יש כאן עכשיו ולשמור על דמיון וחלומות.
אני פוגשת הורים בחדרי הנושא בזום (בעיקר אמהות אם להיות ממש כנה) מעמיקות שואלות על עצמן ובעיקר רוצות להבין וחלוק את מה שהן מבינות. החוכמה נמצאת אצל המשתתפות. ההבנה שכולנו צריכות להבין שמה שידענו הוא לא רלוונטי ואת החדש אנחנו לומדות עכשיו.
לסיכום 2020-
הממשלה כשלה ביחס שלה לחיוניות החינוך מתוך הבנת מקומו בבריאות הנפשית של המתבגרים. הזרוע הביצועית שלה, ארגוני ותנועות הנוער, צומצמו, עד למינימום, שוב, בחוסר הבנה של הצורך במפגש אנושי והיכולת של הארגונים והתנועות להיות בדיוק מי שבני הנוער צריכים.
נשארנו אנחנו ההורים, הנה כמה פרקטיקות ל2021, קחו בחשבון שזה נכון לכרגע, וכמו כל דבר בתקופה הזאת, אין פה מתכון שנכון לכולם, אז תבדקו אם מתאים אצלכם, כן יופי, לא גם יופי.
לפני הנה עוד הקדמה קצרצרה:
חוסר ודאות מעלה את הפחדים הבסיסיים שלנו, חלק מבני הנוער יבחרו לא לשתף בפחדים שלהם או בתחושת חוסר ההבנה והמשמעות של ה"למה" צריך להיות פה. תחושת בדידות קיימת, המנעות ממפגשים חברתיים או בקיצון השני הצורך בבריחה, עודף מפגשים חברתיים פיזיים או באון ליין.
- אז מה כן?
- נתחיל בשחוק, שמענו את זה מליוני פעמים אבל- גמישות במקום התעקשות. מה זה אומר? יש בערך תשע דרכים להגיע אל המקום שבו אנחנו רוצים להיות, נסו לעשות דברים אחרת וללמד את בני הנוער לעשות דברים אחרת ממה שהם חושבים שנכון. הדרך לא אמורה לשנות את המהות, המהות היא מה שחשוב לי, נכון לי ומלמד אותי.
- משמעות ולא משמעת. אחד הדברים שמייצרים הבנה היא מה המשמעות של הדבר שאני עושה. כן גם למטלות הבית יש משמעות רחבה יותר מאשר רק פינוי של המדיח. הסבירו את המשמעות.
- נקודות השקה לפתרון של קונפליקטים. קונפליקטים הם סופר חשובים בטח בבית ובטח בגיל ההתבגרות, הבית הוא מעבדת הניסוי והלמידה לעולם שמחוץ לו. קונפליקטים נפתרים על בסיס של הבנה של כדאיות. רגע, לא להתבלבל או להיבהל עכשיו. תמצאו את נקודות ההשקה ותשאלו מה הם מבינים שיצא להם מפתרון הקונפליקט.
- "ההורה האמיץ" הורה אמיץ הוא זה שרואה את הדברים ומדבר על הבעיות. התעלמות רק תגרום לתחושת בדידות גדולה יותר ותגרום לבעיה לגדול. הורה אמיץ יהיה כזה שיהיה מוכן להתייעץ לשאול ולהבין מה הדרך המתאימה ביותר למתבגר.ת בבית שלו, לפעמים "אחר משמעותי" הוא זה שייצר את הגשר לפתרון.
- תהליכים, זמן, סבלנות. מראש הגיל הזה מאופיין בידיעת הכל ובחוסר סבלנות. עכשיו יותר מתמיד קיימת חוסר סבלנות, הנה עוד תפקיד שלנו, ללמד שתהליכים לוקחים זמן, סבלנות היא חשובה.
- "שלח לי מלאך" כמה רעש יש בראש עכשיו, מה עושה שקט? לפעמים אלכוהול וסמים. הכל פה נפיץ ומתוך כך גיל ההתנסות והשימוש יורד. דברו על ואת זה. מה הבריחה נותנת ומה היא עוצרת. דברו על המח שלהם, דברו על החוקים, דברו על הסכנות .
- "פיצוי כריצוי" אתרי האון ליין ובואו נקנה עד הבית, הם פיצוי והתמכרות. אחת הלמידות היא מה אנחנו צריכים לא מה ראינו ברשת, ונקנה אותו, זה ממלא את החור לרגע ומשאיר חור גדול יותר.
- "אף פעם אל תפסיק,אל תפסיק לחלום" חלומות, תמונת עתיד, משאירים את הרצון והתקווה, תחלמו אתם, תזמנו ותנו להם לחשוב על הטוב שבעתיד, הקרוב והרחוק.
- תאמינו בהם, דאגה ועיסוק אובסיסיבי בה היא גורם מעכב, הבנה ויישום הם גורמים מקדמים.
ובנימה אישית כל מה שכתבתי פה, מנוסה על בסיס קבוע בבית שלי, עם כל אחד המתבגרים שלי, יש ימים שזה עובד מצויין יש ימים שזה עובד חלקית ויש ימים….אוי יש ימים.
עד כאן 2020.
אהלן 2021 גם ככה באת כבר,
אני מבקשת להישאר קרובה לעצמי להבין, להתגמש, לחלום, לדבר, להעביר את הידע שלי הלאה ולהנות.
אני מאחלת בול גם לכם.