כולנו כבר יודעים להגיד באופן כמעט אוטומטי שלמילים יש כח, כח לברוא, כח לייצר מציאות, כח ליצור שבילים במח שלנו. המילים שאנחנו בוחרים הן המציאות שאנחנו יוצרים לעצמינו.
יופי, אז מה חדש? זה היופי. בפוסט הזה שום דבר לא חדש רק מחדד. מחדד את הצורך האנושי ביצירת טקסים, ואת ההבנה ביצירת ההקשרים בין טקס מסויים לבין תחושה.
תתרכזו לשנייה ותזכרו מה הייתה ההרגשה לפני תעודות המחצית שלכם? לפני ימי הורים? ועכשיו תוסיפו לזה את התקופה הנוכחית.
גם למתבגרים יש כבר זכרון תחושתי על מה זה יום הורים ואיך הוא מרגיש, בתוספת האקס פקטור הידוע בכינוי "הוירוס" וחברו הטוב "הזום" התחושות מתעצמות.
האם נח למתבגר.ת שלי ללמוד בזום? אולי הכישורים שבאים לידי ביטוי בבית הספר הם הכישורים החברתיים? אולי עודף הזמן בבית נותן את אותותיו גם במוטיבציה לקום לזום? (בטוח שכן דרך אגב)
האם זה נכון להעריך ולתת ציונים על בסיס התקופה הזאת? מסתבר שהתעודות עוד כאן. ובתעודות יש מילים, ומילים מייצרות מציאות והמציאות שקשורה להערכה העצמית שלי יכולה לסלול כבישים במח שמובילים לבחירות שונות.
תגידו- "סבבה, אז שמשרד החינוך כבר ישנה את השיטות הישנות שלו" אני אומר "חמוד מצדכם ועם זאת מסיר את האחריות שלנו מהעניין"
זה כמעט ברור בלי מילים שאנחנו אוהבים, נכון? ואנחנו גם אומרים את זה, מידי פעם למתבגרים, יש הבדל גדול בין אהבה להערכה.
הערכה היא התייחסות לסיטואציה ספציפית, להתנהגות, להתפתחות, היא מאירה עם הפנס למקומות של כוחות וחוזקות .
כמה טקסי אהבה יש לנו בבתים? ימי הולדת למשל?
וטקסי הערכה? ונקודות בהן אנחנו מעריכים ומודים על מה שיש, על מה שהשגנו? על מה שטרחנו
אני מזמינה אתכם, לקיים טקס קבלת תעודות הערכה פיזי בבית שלכם.
עם כל הטקס. שולחן ערוך, תעודות מודפסות, מילים טובות.
על מה למשל?
הנה דוגמה מהבית שלי, המורה של המרכזי שאלה אותו במה הוא חושב שהוא הצליח במחצית א' הוא ענה שהוא הצליח להישאר שפוי. זאת הצלחה ענקית.
עוד? על אחאות, על סבלנות, על חיוך, על שותפות, על צחוקים, על טיולים עם הכלבה, על מלא דברים שאתם מעריכים במתבגרים שלכם.
כן, זה מצריך חשיבה, כי כל תעודה צריכה להיות שונה.
ובהחלט שווה את ההשקעה.
המילים שניטע בהם ישתרשו אצלם והם יגדלו ויצמחו להיות מוערכים על ידיהם- שזה הכי חשוב.
טו בשבט שמח על כולנו.
תודה שקראת עד לפה.
נשתמע בקרוב. מיכל
המלצת קריאה – "להמציא מחדש, הורות וחינוך במאה ה21" הספר של אייל דורון רלוונטי תמיד ורלוונטי מתמיד.
הנה לינק לאתר עברית,
