בעוד משחקי הדיונון תופסת תאוצה היסטרית וכבר הוכרזה כסדרת להיט שוברת קופות, ולמרות שהיא מוגבלת בגיל צפייה (הידעת? ) כדאי שנבין איך היא עושה את זה ולמה דווקא לנוער וצעירים?
אם זו קריאה שנייה או שלישית שלך בבלוג, ברור שלא אדבר פה על התוכן של הסדרה אלא על הסיבה שהיא מושכת אליה בני נוער וצעירים.
עכשיו, לרגע נפרק לגורמים את הגורמים – הסדרה מהירה ומלאה בקיצוניות (הקיצוניות בין הדמויות, הקיצוניות של ההפסד, מהירות האמוציות – אם לשייך לזה יסוד מהטבע, אז אש תהיה היסוד).
האש מחברת בין משתתפי המשחק, מייצרת אסטרטגיות ווידויים מרגשים אך היא זו שגם מביאה אל הייצריות, האמירה ש"הכל או כלום" תמורת חומר היא משחק לגיטימי.
למה בני נוער מתחברים פה?
נתחיל בהתחלה, כמו שכבר כתבתי לא פעם, בני נוער כמו כולנו בודקים את הטרנדים, תוהים על מה מדברים בהפסקות של בית הספר או ברשתות החברתיות.
זאת דלת הכניסה, משם משחקי הדיונון בהחלט מבינה את משתני ההנעה של הנוער, היא מייצרת ריגוש מהיר, קצב טיקטוקי, מצבי קצה וקיצון ואין צורך לחשיבה עמוקה מידי. סדרה שאני יכולה להשאב אליה בתום יום לימודים בלי לחשוב יותר מידי.
שאלו אותי כבר אם אני חושבת שהסדרה מסוכנת….
בקצרה – לא.
בהעמקה- שום תוכן בהנחה שהוא מתווך היטב לא מסוכן, גיל ההתבגרות הוא בהחלט גיל שהטלת ספק היא חלק מהמאפיינים שלו. בבית שלי הפרטי נשמעים קולות שונים על הסדרה, אלו הקולות שיש להקשיב להם. מהמקום שמדבר פערים חברתיים, מעמדות, חומר, סוף העולם סובב קורונה.
עוד שאלות שאני שואלת אותם זה האם הם חושבים שזה יתכן ואמיתי, מכיוון שהם ילדי אש, שקיצוניות ושבירות של תבניות מחשבה ופעולה לא מבהילות אותם, הם מדברים על העובדה ש"אולי לא ככה" ולא בקיצוניות הזאת "אבל מי שלא חושב ומבין יכול בהחלט להתפתות לנסות כל מיני דברים קיצוניים".
חיבורים שצריכים לקרות בין העולם של הנוער בבתים שלנו לבין "משחקי הדיונון" הן ההבנות על סיפורי הרקע של התוכנית.
שיח מעמדות, חומר כאמצעי ולא כמטרה, היכולת להניע שינוי והאם זה אפשרי בכלל? ערך של חיי אדם….
וקצת פרקטיקה הנה חמש שאלות שאפשר לשאול מתבגרים על הסדרה:
וכשאני אומרת לשאול אני מבקשת גם להקשיב, להניח רגע להרצאה. פשוט להקשיב.
- מה מעניין בה?
- יש דמות שאת.ה מתחברת לסיפור שלה/ו?
- את.ה רואה את הסדרה משפיעה עלייך/ עלייכם?
- מה הזוי בה? מה לא יכול לקרות בעינייך במציאות?
- את.ה אוהב.ת את אמא? חחחחחחח.
תקפידו לחבק ולהקשיב למה שקורה מאחורי הדלת הסגורה….
מיכל