"רבות הדרכים לאהוב אותך
ארוכה ביותר הדרך לשכוח
אהבנו עמוק אהבנו פתוח
אבל הכי בטוח זה מרחוק"
ככה כשנולדנו….
ככה שנולדנו קטנות, אהבנו אותנו לגמרי בהמון צורות במשחקי דמיון הסתכלנו בראי וראינו יופי, פשוט יופי, שמחנו על כל גרגר חול. גיל ההתבגרות הגיע ושם התחיל המרחק ביננו לבין עצמנו הפתיחות להגיד לנו למה אנחנו אוהבות אותנו הלכה ונהייתה צוהר קטן, נשאר פשפש. התבוננו על עצמינו במרחק שייצר לנו הגנות הופכות לנשים הופכות לאמהות הופכות לבנות זוג. שמרנו מרחק של ביטחון,מרחוק.
ואולי בכלל כל זה קרה רק לי,
ואני רציתי להיות האמא המעולה הזאת מהפורום של טמקא (כן, ככה אני מבוגרת….) ידעתי בכל שלב מה ההתפתחות שאמורה לקרות לבכור תוניס והוא אכן היה ילד מספרי ההצטיינות ואני חשתי אמא מספרי ההצטיינות. שנה וחצי אחר כך נולד אחיו הכדורגלן, תינוק אחר לחלוטין יחד עם הלידה בלוטת התריס שלי קרסה ואיתה קרס החשק שלי להיות אמא או להיות בכלל. רציתי לישון. להעלם. והיו לי את כל הנסיבות המקלות- שני תינוקות ,איש בצבא ומרחק מעצמי כמו המרחק בין פראאוט לכדור הארץ. והתביישתי כל כך שאני לא אמא מספיק טובה, שאני לא האמא שדמיינתי. היה צריך סופ"ש משפחתי אחד בצימר שבו ישבתי בחושך בווילונות מוגפים ולא הצלחתי להחזיק את ההצגה יותר. האיש שראה אותי מתפרקת עד הקצה לקח את הפיקוד(משחק מילים רב משמעויות) והדרך למפגש עם עצמי לפני המפגש עם הצאצאים הייתה ארוכה. פיזית ומנטלית. תוך כדי תפקדתי כטייסת אוטומטית…
השנים עברו וחיברתי את רוב חלקי הפאזל, מידי פעם הלב גאה מדאגה ורגשות אשמה על התקופה ההיא והינקות "שנגזלה" מאחיו הכדורגלן. מזדהה עד פה?
היא באה…
ולימים נולדה אחותם הנינג'ה. ההארה הגיעה. היא אחרת מהבנים, כל כך, נינג'ה אמיתית, מביאת צדק ושוב נבהלתי שאני לא יודעת להיות אמא טובה לבת. אני? נטולת הלק וגינוני "הנשיות", היא חיברה לי את הנשיות שלי, עדיין נטולת לק וביחד עם זאת מלאת עונג ותשוקות והגשמות שלי אלי.
הנינג'ה תחגוג את בת המצווה שלה בעוד שבוע וקצת…ואני כבר מרגישה אמא טובה דיי, כמו שאני, "למרות כל הדקירות בלב בגלל כל הדקירות ומי יבקש אלי גם כשקשה, אולי תביני שמותר לנו לטעות, למי יש עיניים עצובות אושר נכון?" (קרן פלס כתבה לאיש אחד ואני משאילה כדי לכתוב אלי ואלייך)מותר לי לטעות, להסתובב עם הדקירות, לחייך אלי.
שמחה להגיד שאני שם, טובה דיי. מתוך התפיסה הזאת הקלטנו הילה אטינגר ברשח ואני פרק על "להיות אמא טובה דיה" אני מצרפת לו את הלינק ומקווה שיהיה שם לפחות דבר אחד כדי לקחת אלייך, ומשם אל המתבגרים שלך ללמד אותם שהם טובים. ככה. עכשיו. כמו שהם.
עוד דבר שישמח אותי ממש הוא תגובות לפוסט הזה, לפודקאסט ושיתופים.
תודה על המרחב.
מיכל.
והנה הלינק להאזנה
